title
title
title
title
title
title
הסיפור על יענקל ברנר ממטולה

הסיפור על יענקל ברנר ממטולה

סיפר: שמוליק רבינוביץ'

 

בתכנית יום המשק ה- 96, שבה מוזכרים שכנינו, אל נשכח את שכנתנו העברית הוותיקה – מטולה.

והרי סיפור ששמעתי מפיו של אחד מותיקיה, יענקל ברנר - בעל חנות המכולת:

"כפר גלעדי בשנותיה הראשונות ידעה שנות רעב, ונשארה מדי פעם ללא מזון לחבריה. כאשר שמעתי על כך, מילאתי ארגז בכל טוב מהמכולת ודאגתי להעבירו ללא תמורה לכפר גלעדי, כדי שיהיה ל-'חלפוצים' (כך כינה יענקל את החלוצים) מה לאכול."

בימי מלחמת העולם השנייה, הפכה כפר גלעדי לבסיס צבאי של הצבא האוסטרלי, אשר נטל חלק במאמץ של בנות הברית להילחם בנאצים ועוזריהם. לבנון הייתה אז תחת שליטה צרפתית.

כאשר יצא הצבא האוסטרלי מבסיסו בכפר גלעדי לכבוש את לבנון, כותרה אחת מיחידותיו על ידי צבא ווישי, שהיה מורכב מחיילים סנגלים, בפיקוד קצינים צרפתים וגרמנים.

באותה עת צבא גרמניה הגיע לגבול אלכסנדריה במצרים, וכל צפון אפריקה (פרט לבנגזי) הייתה בשליטת הנאצים.

במצב זה התקבלה פקודה לצבא האוסטרלי, שחנה בכפר גלעדי ותל-חי ומפקדתו הייתה בבית התרבות שלנו, לסגת עד ראש פינה לפחות.

מטולה הופגזה מדי פעם על ידי צבא ווישי ותושביה קיבלו (משלטון המנדט הבריטי בארץ) הוראה להתפנות.

גם כפר גלעדי קיבלה הוראה דומה. הוחלט לפנות את רוב התושבים, ולהשאיר 35 בחורים. איתם נותרו גם שתי בחורות, יטה קולר כדוברת אנגלית, והנערה אלייה אשבל, שהתחבאה כי לא רצתה להתפנות.

הכפריים מלבנון החלו לבזוז את בתי האיכרים במטולה. חברי כפר גלעדי החליטו לשלוח 15 בחורים בפיקודו של


אליעזר קרול על מנת למנוע את המשך הביזה. הנשארים בכפר גלעדי יכלו לראות שבכל פעם שמטולה מופגזת הבחורים שלנו נסוגים דרומה לתפוס מחסה, ובסיום ההפגזה הם חוזרים ונכנסים למטולה.

הבחורים שלנו במטולה לא רעבו, יענקל ברנר סיפר לי שהפקיד בידיהם בעוד מועד, את מפתחות חנות המכולת שלו ואמר:

"קחו לכם מכל מה שאתם צריכים".

לבסוף, יענקל גם סיפר לי על קורות עלייתו ארצה, ואמר (ללא אירוניה):

"אני ודוויד גרין (דויד בן גוריון) הגענו ארצה באותה אנייה עצמה. אני פניתי לחקלאות ואילו הוא פנה לפוליטיקה. יכול היה להיות גם ההיפך".



כתבות מן האתר

ארכיון

ארכיון