title
title
title
title
title
title
שכנים

עזרה מהשכנים

סיפרה: עדה ענבר

 

הלכנו לטייל לכיוון אבל ולדרדר,

עם בת עמי.

היה לנו בכיתה ילד שקראו לאבא שלו אריק,

והוא הלך לאיבוד בדרדר.

בת עמי הושיבה אותנו -

לא לזוז!

הלכה לאן?

לבקש עזרה במשק?

לא.

הלכה לאֶבֶּל.

הם הוציאו רוכבים עם סוסים,

חיפשו ומצאו אותו.

חזרנו כולנו הביתה בשלום.

 

 

ועוד עזרה מהשכנים...

סיפרה: עדה ענבר

 

יום אחד התרגזנו על בת-עמי ואמרנו לה שהיא מורה לא טובה,

ואנחנו לא רוצים ללמוד בבית הספר הזה.

בת-עמי אמרה: "...לא רוצים? נלך לחפש בשבילכם בית ספר אחר."

הלכה אתנו, ברגל כמובן, עד הכפר אבל.

נכנסה אתנו לבית הספר.

כולם, נדמה לי, למדו באותה כיתה.

הילדים ישבו כל אחד עם לוח וגיר על הברכיים וכתבו בגיר מה שהמורה כתב על הלוח.

המורה עם מבט מאיים בעיניים,

ובידו שוט דק וארוך.

ילד שרק היה זז או מצייץ, מיד השוט השמיע קול הצלפה דקה,

שלא תהיה כאן טעות לחשוב אחרת.

ישבנו שיעור אחד.

כשיצאנו אמרה בת-עמי: "מי שרוצה ללמוד פה יכול להישאר".

כולנו חזרנו איתה בשמחה הביתה.




כתבות מן האתר

ארכיון

ארכיון