title
title
title
title
title
title
מכתבי בנידידים לאחר אירועי פתיחת שנת ה 100
.      אמנון ברק

אני שמח לקראת כל פגישה עם חברים שחולקים חוויות והיסטוריה משותפת.

הביקור הפעם היה שונה בעוצמת החוויה. המפגש של הכיתה יחד עם בני זוג של חברים שכבר אינם היה רעיון מצוין.

לסיור בחג הבאתי איתי משלחת משפחתית קטנה עם נכדים.

את הסיור הנחה והדריך גדעון גלעדי - בית ראשונים, המחלבה, החצר והסליק.

אני מכיר את מרבית הדברים ואני מניח כי גם הבוגרים שהיו בקבוצה. אבל לשמוע את כול הסיפור מזווית אישית זאת חוויה אחרת ואלה היו גם התגובות שקיבלתי.

ההפתעה הייתה כאשר סיפרתי לחברים, בני הקיבוץ והבנתי שלא כולם עברו את המסלול.

אני ממליץ בחום לכל משפחות הבנידידים סיור מורשת עם ילדים ונכדים.

 

*          *          *

2.      יענק'לה אהרוני

אני אהרוני יעקב, בעלה של נורית לבית אסטרחן ז"ל מקבוצת "הזית" שמזה 26 שנים טמונה אצלכם, בבית הקברות, לשם ציוותה עלינו להביאה לקבורה.

 

מבקש לברך בברכת יום משק שמח וימים שמחים שיבואו במשך שנת המאה:

ראשית לילדי וילדות הקיבוץ המקסימים, למארגנות ומארגנים של האירוע, לבני ובנות המשק ולכל חברי וחברות הקיבוץ. תודה לכם.

 

הוזמנתי במסגרת "הבנידידים" להשתתף באירוע מכונן שארגנתם, כמו גם להכרזה על פתיחת מערכת האירועים לקראת שנת ה-100 לעלייתכם על הקרקע והקמת ביתכם, קיבוץ כפר גלעדי לתפארת.

הגעתי עם שתי בנותיי, ילידות הקיבוץ - יפעת ילידת 1957 מקבוצת "סנונית" ומיכל ילידת 1961 מקבוצת "רותם". כמו כן הגיעה אחת מנכדותיי, פרי בתה הצעירה של יפעת.

לאחר ההשתתפות באירוע, כשתספר על חוויותיה, נראה לי שבפעם הבאה הנכדים האחרים לא יגידו: לא!!!

 

ההתרגשות מפגישות עם חברים קרובים ורחוקים, כאלה שאני לא זיהיתי והם כן, ניגשו והוציאו אותי מתהום השכחה, קבלת הפנים, תערוכת התמונות בכניסה והכיבוד כמובן.

הארגון של האיתור לקבוצות, הרישום ורכישת החולצות שהכנתם, תלושי המזון ועוד........

 

שיא ראשון של התרגשות היה כאמור הפגישות על והדשא המטופח, פשוט מרגש עד מאוד לפגוש אנשים ונשים ששנים רבות לא פגשת ולא ראית.

 

ההתרגשות השנייה הייתה המפגש במסגרת הקבוצות, אני כבעלה של נורית ז"ל וכמקורב לחברות ולחברים שבקבוצה הזית.

במסגרת השיח הפתוח שהתקיים, כולל העלאת זיכרונות ילדות וביה"ס, הווי חיים שלהם לא הייתי שותף, לצערי, היה מרתק מאוד. שמחתי מאוד להשתתף בשיח ולתרום בשמי גם לזכרה של נורית ז"ל, שתמונתה הוצגה על השולחן סביבו היינו מסובים, לספר קצת על נורית ז"ל, על חיינו ופועלנו בקיבוץ בזמנו וכן בהמשך דרכנו במקומות אחרים.

על הכאב עם לכתה מאתנו כה צעירה, יפה ומלאת חיות. אני תקווה שגרמתי לחברות ולחברים הנאה ועניין.

 

הקטע האחרון ששם לנו מול העיניים את "ישראל היפה", היה כמובן המופע הכל כך עממי, אמיתי וסוחף, שריגש אותנו בעצמה ובהנאה יתרה.

קטע הריקוד עם הליווי המוזיקלי המקצבי, תוך שילוב דורות מדהים והיופי היה בפשטותו.

 

לכולכם מגיע "שאפו אחד גדול", תודתי ותודת בנותיי ונכדתי להנאה שגרמתם לנו!

אשמח שתביאו את מכתבי זה לידיעת כל מי שתרם להצלחת האירוע המהמם שהכנתם לנו ושתהא לכם "שנת המאה" מלאת שמחה והצלחה.

בהערכה, יענקלה אהרוני.



כתבות מן האתר

ארכיון

ארכיון