בית ציפורי

בית ציפורי

ביום 7.2.1946, בעוד נמשך המאבק, ירינו את אבן הפינה לבית ציפורי בהשתתפות כל החברים, הילדים, הנוער, ההורים והאורחים הרבים. ויהי רצון שנזכה לגמור את הבית בימים לא רחוקים!

מכתב שנשלח לכל המוסדות בארץ 28.10.1938

לפי יוזמת מרכז “הפועל”, בהסכמתם של המוסדות העליונים שלנו, הוחלט להקים בנין על שמו של חברנו המנוח חיים ציפורי – קבוצ’קה, שנפל על משמרתו.

הבניין ישמש בית ספר קבוע להכשרת חברים שישמשו מדריכים לביטחון וספורט.

למותר להסביר לכם את ערך הבניין לפי תפקידיו ואת הצורך בהנצחת שמו של חברינו חיים ציפורי.

ואלה דברי מגילת היסוד:

בשנת חמשת אלפים ושש,

כ”ט שנים להצהרת בלפור,

שש שנים לספר הבגידה והשחור של ממשלת בריטניה, המכונה בפיהם “הלבן”,

חמישה ירחים לאחר מיגור ממשלת השטן באירופה,

לאחר השמדת שישה מיליונים מבני ישראל, לאחר גילוי הכחש של מיניסטר החוץ הבריטי בוין,

בימים של מלחמת חורמה על הבאת כל פליט יהודי לארצו,

בימי התגוננות עקשנית של מעטים נטולי נשק נגד צבאות אימפריה שלטת בעולם,

במי חתירת סירות פליטים אל חופי הארץ,

בימים של מצוקה בכוחות עבודה במשק,

אנו יורים את אבן הפינה לבית זה לזכרו של חברנו חיים ציפורי.

סוף דבר.

במשך השנים שימש אולם בית ציפורי שימושים רבים לטובת החברה בכפר גלעדי שימש כאולם ספורט, אולם קולנוע והצגות,

מקום לכינוסים וחגים

ואף שימש כמרכז מוסיקה לבית הספר.

אך קרנו של בית ציפורי ירדה כשנבנה אולם ספורט חדש שגם הוא נהרס ובמקומו נבנה אולם ספורט חדש ומודרני במימון המועצה האזורית גליל עליון.

יענקל’ה זייל שימש כ”אבא ” של האולם, היה מורה לספורט, בנה והכין מתקני ספורט, דאג לניקיונו ולפעילויות הרבות שהיו באולם. והמשיך לשמש כמפעיל האולם החדש. 

כדוריד

“פרשת כפר גלעדי”, כך נקראה השערורייה שחוללה מזרח גרמניה סביב משחקי הכדוריד. הלכנו לינקל’ה זייל לקבל פרטים נוספים:

“עד השנה [1970], היה מגרש בגודל בית ציפורי מתאים למשחקים ידידותיים. השנה נכנס הכדוריד למשחקים האולימפיים והוחלט להגדיל את המגרש בשני מטר אורך ובשני מטר רוחב. באורך חסרו לנו שני מטר וברוחב ענינו על הדרישות. באישור ההתאחדות לספורט הוחלט לסמן אותו במתכונת הקודמת.

על מנת להפגין ידידות כלפי המזרח גרמניים, שלא רצו להופיע וניסו להכשיל את התחרות ע”י גורם שקראו לו ביטחון. או לפי דבריהם – כאן פועלים פרטיזנים וזה מסוכן. מדינת ישראל ביטלה טענה זו ולכן הם עמדו על גודל המגרש. באותו ערב התייצבה הקבוצה הישראלית והשופטים שבאו מרומניה ופסקו לה ניצחון. כשהם חזרו למזרח גרמניה הם הודיעו שלא היה להם במה למדוד את המגרש.

ארצות מזרח אירופה, הן מצטיינות בספורט הכדוריד בעולם. מבחינה ספורטיבית, הייתה חובה על מזרח גרמניה להתייצב אבל היה להם גיבוי שאיפשר להם לא להופיע ועוד לזכות בניצחון בלתי צודק.

במה שנוגע לנו, הוחלט להגדיל את בית ציפורי גם באורך וגם ברוחב ולהתקין בו רצפת P.V.C   כנהוג היום במגרשים הגדולים בעולם”.

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן