booked.net

מעלה קורצ’אק

יאנוש קורצ'אק

 

הנרי גולדשמיט – הוא יאנוש קורצ’אק – סופר ילדים יהודי המוכר ונערץ כבר מאה שנה בפולין מולדתו, בישראל ובעולם.

במקצועו היה קורצ’אק רופא ילדים, ובליבו איש חינוך נדיר ורגיש שדאג לילדים העניים וחסרי הבית שפגש ברחובות וורשה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם.

שני בתי יתומים הקים וניהל קורצ’אק, אחד לילדים פולנים והשני לילדים יהודים. יחד עם שותפתו סטפניה וילשינצקה הנפלאה שכונתה סטפה, הגו ויישמו חברת ילדים בני 6 עד 14, הלוקחים חלק בניהול הבית, בקביעת החוקים ובאכיפתם.

קורצ’אק היה גם מן הראשונים שניסחו את זכויות הילד וחלוץ החינוך הדמוקרטי.

במהלך השנים נישבו קורצ’אק וסטפה ברוחה של הציונות, ביקרו בארץ ישראל ואף שקלו לעלות לארץ.

בתקופת השואה הם הוכרחו להתפנות מבית היתומים ולעבור לגיטו שם שהו כשנתיים בתנאים איומים. קורצ’אק דחה שוב ושוב ההצעות להשתחרר ללא חניכיו.

בשלושת החודשים האחרונים בגיטו וורשה, קורצ’אק כתב יומן ששרד אחריו. קורצ’אק וסטפה, יחד עם 200 חניכים ושמונה מדריכים ניספו בשואה. בקריאה ביומנו של קורצ’אק, שפורסם בספר: “מן הגיטו”, גילינו שהיה לו חלום ואולי אף תוכנית להקים את בית היתומים שלו בהרים על יד כפר גלעדי.

 

“כל ילד והעולם שלו כל ילד והצלילים שלו, אך בכל אחד גנוז גם אור אנושי, הנחשף ומתגלה בתנאים חינוכיים נוחים…” י. קורצ’אק

איך מגיעים

כותבים בוויז קיבוץ כפר גלעדי מיד לאחר שער הכניסה פונים שמאלה נוסעים בכביש המערכת עד סלע המספר על הביקור של קורצ’אק ועל חלומו שמימין לדרך.

במידה ואלו שעות שאין לימודים בבית הספר ש”עלי גבעה” ניתן להיכנס לבית הספר ולראות את בית האבן בו ביקר יאנוש קורצ’אק.

יוצאים חזרה מהשער הראשי נוסעים בכביש לכיוון מנרה/משגב מכאן יש שתי אפשרויות לטייל במעלה קורצ’אק אחת בעלייה והשנייה בירידה.

אם תבחרו לעלות את המסלול תיסעו לכיוון המחצבה, בכניסה למחצבה יש מגרש חנייה קטן,

כאן מתחיל מסלול ההליכה. על הסלעים לאורך הדרך ישנם שלטים בצורת עפיפונים בהם כתובים ציטוטים מדברי קורצ’אק וכן גומחות ישיבה. באמצע הדרך תפגשו את אבן החלום בה רשום חלומו של קורצ’אק כפי שנמצאו בשרידי יומנו ששרדו את השואה כאן תוכלו לצפות על עמק החולה והחרמון.

המעלה מסתיים במצפה עדי.

אם תבחרו בירידה תשאירו רכב אחד בחנייה שליד המחצבה, תעלו ברכב נוסף עד מחנה עדי, תחנו שם ותלכו לפי הסימנים.

ואז יש לעלות ברכב שהשארתם למטה על מנת לאסוף את הרכב שנשאר במחנה עדי.

מילים שנאמרו ונכתבו

בתיה גלעד -יו”ר מרכז קורצ’אק לחינוך

ברוכים הבאים להגשמה של חלום.

החלום של קורצ’אק, החלום של רחל סגל רבינוביץ, החלום של שמוליק רבינוביץ והחלום של מיריק שניר ויואב יעקובי.

יום חג הוא לנו.

גם לזיכרון ובעיקר חג לדרך החינוכית אותה התוו ויישמו שני מחנכים מדהימים יאנוש קורצ’אק הרי הוא הנריק גולדשמיט וסטפניה וילצ’ינסקה. שני חולמים ומגשימים, שניים שהקדישו את חייהם למען הילד היהודי היתום. שניים שהחליטו והתוו דרך חינוכית בה הילד הוא שותף מלא לדרך החיים.

קורצ’אק ביקר בארץ פעמיים. ב 1934 וב 1936. נסיעתו הייתה ביוזמתה של סטפה אשר ביקרה בארץ 3 פעמים ובפעם הרביעית עלתה לכאן מתוך כוונה להישאר. הארץ, אנשיה והעשייה החלוצית משכה אותם לכאן. הם רצו ללמוד וגם ללמד, הם רצו למזג בין הגולה למקום זה. הם רצו לחקור, להבין ולהכיר.

כתב קורצ’אק: “ארץ ישראל יש בה אבנים הרבה. עתה ידעתי, כי צריך לפענח ולהבין לא בלבד את השמים, הרוח, העץ, עשב הבר, נעירת החמור מבטו, קריאת הגבר, החרק, אלא גם את ההר, האבן והכוכב – הלילה”.  דת הילד ע”מ 113

סטפה לא הגיעה לכפר גלעדי, קורצ’אק כן. כאן הוא פגש את המחנך מרדכי סגל וכאן פגשה רחל בתו את קורצ’אק. הזיכרון שלה, הביא אותנו לכאן היום.

מאחלת אני לכולנו שמעלה קורצ’אק שאותו אנו חונכים היום, יהווה מקור משיכה לצעירים ומובגרים ושיהווה מקור השראה להטמעת גישתם הרואה את הילד לא רק כצעיר שזקוק להדרכת המבוגר לבנית הדרך אלא כשותף מלא לאותה דרך.

כי על פי קורצ’אק: “אין העולם זקוק לעבודה ולתפוחי זהב, אלא לאמונה חדשה.

האמונה בחיים העתידיים חייבת להתקשר עם הילד כמקור התקווה”.

 

קטז’ינה רבקה-rybka איבנסקה  

 יועצת דיפלומטית וראש תחום תקשורת בדיפלומטיה ציבורית בשגרירות פולין בישראל.

גבירותיי ורבותיי,

תודה רבה על ההזמנה לטקס המשמעותי וחשוב מאוד.

אני מאמינה שהמורשת של יאנוש קורצ’אק וסטפאניה וילצ’ינסקה היא נצחית ותמיד עוזרת לנו להבין מה חשוב ביותר בגישה כלפי ילדים. וגם כלפי אנשים מבוגרים. 

יש עוד משהו…

המורשת של קורצ’אק ווילצ’ינסקה היא חלק גדול של ההיסטוריה, של היום ושל העתיד של הקשרים בין פולנים ליהודים, בין פולנים לישראלים, בין פולין לישראל. היא גם המקור של פרויקטים רבים בין המדינות שלנו. השתתפתי בחלק מהם ומקווה להשתתף בעתיד ביוזמות רבות בשם קורצ’אק ווילצ’ינסקה ולבנות גשרים חדשים בשמם.

כל הכבוד על מעלה קורצ’אק – עבודה מצוינת ומרגשת מאוד

יואב פורוסמיאן – מכינת מעין ברוך

שלום לכם מכובדים, תלמידים, וחברים יקרים שלי,

לפני כמה חודשים נפגשנו בפעם הראשונה עם יואב ומיריק והם סיפרו לנו על החלום שלהם לבנות את “מעלה קורצ’אק”, לזכר המחנך הגדול יאנוש קורצ’אק.

לאחר הרבה פגישות של נציגים מאיתנו, הגענו כל המכינה ליום שלם של נטיעת עצים במעלה, וראינו את המקום הזה מתעצב לאט לאט. ראינו את הסלעים הריקים שעליהם מאוחר יותר נחרטו הציטוטים היפים שלו, ואת האבנים המבולגנות שלאט לאט הפכו לשבילים. לקחנו חלק בבחירת הציטוטים שיופיעו במעלה המופלא הזה ואנחנו מאוד מתרגשים שסוף סוף הגענו למעמד הזה, לטקס החניכה של מעלה קורצ’אק.

מיד לאחר הטקס אנחנו יוצאים לחניכת המסלול בו עבדנו לפני מספר חודשים, וזה מדהים איך המקום המדהים הזה הפך בזמן קצר משטח פסטורלי רגיל למקום חינוכי נפלא.אנחנו מקווים שרוח החינוך של קורצ’אק, שמושתת כאן בכל מקום, תנשב ותפרח ותגיע לכל מקום במדינה שלנו.תודה רבה על ההזדמנות לקחת חלק באירוע הזה. למדנו מיואב ומיריק הרבה על נחישות ודבקות במטרה.

לסיום אצטט את קורצ’אק: 

“כמה מפליא שאפשר להתבונן שעות ארוכות, ביער, בעץ אחד בו, בעלה אחד שעליו, בעורק אחד של העלה – ושעות מפליאות זורמות ועוברות בנשמה”.

בשעת השיחה ביער, דיברתי לראשונה לא אל הילדים אלא עם הילדים, דיברתי לא על מה שאני רוצה שהם יהיו, אלא מה הם רוצים ויכולים להיות. אולי אז שוכנעתי לראשונה שניתן ללמוד הרבה מילדים.

י. קורצ’אק

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן