קליטה ועלייה

קליטת עליה מאת-  מרדכי סגל

הגענו שניים, איש ואישה. במרכז הגדוד הפקידו אותנו בידי פנחס שניאורסון על מנת שיביאו אותנו לכפר גלעדי. הוא אמר לנו כי בסוף היום לאחר שיסיים את כל עסקותיו בתל אביב יתכן ויעלה לכפר גלעדי וייקח אותנו איתו. ובכן, איפה נמצא אותך שניאורסון? איני יודע, אם אתם רוצים, לכו אחרי באשר אלך במשך ככל היום ובסוף היום ניסע.

הלכנו אחריו כל היום. תארו לעצמכם, בחור צעיר, קצר קומה ואישה בהריון, לעומת שניאורסון הענק שנקרא גם אקליפטה, עושים מאמצים להדביק את צעדיו הרחבים של שניאורסון במשך יום תמים. בסופו של דבר הגענו לכפר גלעדי, לא עם שניאורסון לא דווקא עם מניה שוחט.

בכפר גלעדי נתנו לנו פינה בעלית הגג של הרפת. העלייה הייתה מחולקת על ידי ברזנטים מסויידים, תאים, תאים. באחד התאים שיכנו אותנו. עבודה אין.

בתחילה חשבנו שנוהג כזה, מן קבלת פנים נאה לאורחים. נותנים לאדם לנוח מעמל הדרך. עבר יום, עברו יומיים, שבוע, שבועיים ואין שום סידור לעבודה. לאכול, הלכנו לפי צלצולי הפעמון, אך פרט לזה לא פנה אלינו איש. החלטנו לפנות לאיש הכי מרשים במשק, בעל זקן הרצל נאה, הלא הוא אליעזר קרול. אמרנו לו שאנו רוצים לעבוד! מה? ועוד פעם מה? באמת רוצים לעבוד? ענינו אלא בשביל מה באנו הנה? אני יודע בשביל מה באתם לפה? רבים באים והולכים כי אינם רוצים לעבוד ענה אליעזר.

הפצרנו בו עד שקבלנו סידור עבודה, אני בגן הירק ויטה למכבסה.

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן