קצת עלינו

כפר גלעדי הוקמה בשנת 1916, ע”י ארגון “השומר“.  המקור והמעיין הראשוני הזה, מהווה אבן יסוד בתולדות כפר גלעדי. בתחילה נקרא הארגון “בר גיורא”. עם כיבוש השמירה במושבות העבריות שהוקמו זה מכבר, הפך הארגון החשאי הקטן, ב- 1909, להתאגדות רשמית וחוקית תחת השלטון הטורקי ושמו “השומר”. 

שלושה עקרונות יסוד הובילו את “השומר”: הגנה עברית, התיישבות עברית ועבודה עברית. הם אמצו ממנהגי שכניהם הערבים ותיפקדו היטב בסביבה הטבעית. הארגון פעל במשך 13 שנה ודוד בן גוריון, שהיה עם “השומר” בתחילתו, הכריז: “הרבה אבות יש לו לצה”ל, אבל סבא – רק אחד –השומר”. 

בשמחת תורה 1916, לקראת עונת הזריעה, עלו לצפון קומץ משפחות ורווקים, להקים את ישוב “השומר”. ביניהן משפחות גלעדי, זייד, פורטוגלי, אסושקין (אלון) ולאחריהן קרול, ברנובסקי, שוחט, ספקטור, הורביץ, מלמוד ועוד. מחסור, ניתוק, שכול ואלמנות היה מנת חלקם בשנים הראשונות, אך בצד מאבקי הקיום של היישוב החדש, היו החברים מעורבים בהוויה הפוליטית-תנועתית בארץ ובעולם, ובכך השפיעו על הנורמות, על דרכי הפעולה והחזון הלאומי שצמח מתוך העשייה ההתיישבותית. 

שנתיים לאחר העלייה על הקרקע חלה ישראל גלעדי ונפטר בנובמבר 1918 בהיותו בן 32. החברים החליטו לקרוא ליישוב  “כפר גלעדי” ובכך הנציחו את פעלו המיוחד גם בארגון “השומר” וגם במעשה ההתיישבותי הראשוני שלו בגליל.

עם נסיגת הטורקים וכיבוש הארץ ע”י הבריטים, נאסרה כמעט לחלוטין העלייה לארץ, אך מרדני ואמיצי כפר גלעדי הפכו את היישוב  ל”שער עלייה“. החל משנת 1922, הם התייצבו בחזית ונרתמו לעיצוב ההעפלה בדרך היבשה. בחשאי, בתחבולות ובסיכון רב, העז ישוב קטן בצפון, להבריח בשיטתיות אלפי עולים מארצות האיסלאם וגם מאירופה. 

הכבדה נוספת שהתעוררה, הייתה האיסור המוחלט ע”י הבריטים על החזקת נשק ושימוש בו. תגובת כפר גלעדי הייתה יצירת עולם תת קרקעי מחתרתי של סליקים לאגירת אמצעי לחימה ליום יבוא ולביטחון השוטף. עם הזמן הפכו הסליקים למאפיין ייחודי של כפר גלעדי.

 

בשנת 1926 התאחדו כפר גלעדי ותל-חי ליישוב אחד ושמו: “כפר גלעדי תל חי”. תל חי הפכה למתחם הכשרות פעיל ושוקק חיים שבני נוער רבים, לרבות ניצולי שואה, שהו בו בראשית דרכם בארץ. רבים מן הישובים שקמו בגליל, זכו לקראת עלייתם על הקרקע לתמיכה, הכשרה, הצטיידות וסיוע מכפר גלעדי. ביניהם חולתה, דן, דפנה, עמיר, משגב עם, מנרה, ועוד.

בשנת 1929, עקב הפילוג בתנועת העבודה ועזיבת חברים, נקלע כפר גלעדי למשבר עמוק, חברתי, דמוגרפי וכלכלי, עד סכנת חידלון. ההצלה באה מהאיחוד בין כפר גלעדי לבין “קבוץ טבריה” הצעיר של תנועת “השומר הצעיר נצ”ח ססס”ר” שעלו מלטביה. כך, בין השנים 1932-34 הגיעה תוספת איכותית של כ-150 צעירות וצעירים שנטלו לידיהם את כל משימות היישוב והחלו בפיתוח מואץ בכל התחומים, חברה, כלכלה, משק, חינוך, בטחון, תרבות ותנועה. זהו השינוי המשמעותי ביותר בתולדות כפר גלעדי שהשפיע על צמיחתו, בניינו והתפתחותו יותר מכל.

בשנת 1936 הצטרפה קבוצה גדולה של עולים חברי תנועת “הבונים” (“הייקים”) שתגברו את הקיבוץ בהיבטים חדשים של תרבות, חברה, מקצועות חשובים ואורחות חיים.

גלים נוספים של מצטרפים היו במשך השנים מהם עולים, גרעיני נוער ואחרים כאשר כל גל נוסף השאיר את חותמו הייחודי ותרם לפלורליזם שאפיין את כפר גלעדי לאורך השנים.

מאבקי הקיום היום יומיים, המעורבות  ההדוקה במאורעות המכוננים של המדינה והלבטים האופייניים על דרכו של הקיבוץ ליוו ועיצבו את הקיבוץ המתפתח בדומה להרבה קיבוצים אחרים עם דגש מקומי וייחודי.

 

הסיפור, מתפרס על פני השנים מאז ועד היום, את הלבטים, הקשיים, התקוות וההבטחות בתקופות של מלחמה ומאבק, שכול והתמודדות ולצדם חיי חברה ותרבות. כל אלו יוצרים קיבוץ לתפארת, אשר בצד השינויים העוברים עליו, הוא שומר על חיי קהילה ותרבות משותפים, ואשר בו אוכלוסייה מתפתחת, ענפי חקלאות, תעשייה ותיירות, מוסדות חינוך, תרבות וחברה, ומסביב עשרות ישובים מבוססים ומפותחים, מחוברים ביניהם במארג אזורי פעיל ותוסס, כפי שראו בעיניי רוחם וחזונם, אנשי “השומר”, מקימי כפר גלעדי.

תוך טלטולי הדרך שאלה קיילה את ישראל גלעדי בעלה

“איפה המקום? הלירח אתה מביא אותנו? “

 “כן” חייך, 
” עלינו להיות הראשונים ולו על הירח. ואחרינו יעלו ויבואו האחרים”.
                                                                  גדעון גלעדי

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן