שדרת עצי הברוש

מי הבא לכפר גלעדי אינו יכול להתעלם מעצי הברוש זקופי הקומה המעצבים את הנוף הישובי.

שדרות שדרות של עצי ברוש המעניקים הצללה בימות הקיץ ויוצרים מרחבים ציבוריים איכותיים ומבלי משים מעטרים את נוף ילדותנו.

האם הייתה החלטה מושכל לנטוע ברושים או שהדבר קרה בדרך מקרה?  מי הביא את הברושים? מתי נטעו את הברושים?

כל התשובות תהיינה שזורות בסיפור הבא:

בתחילת שנות ה-20 (וכפי שספרו זקני כפר גלעדי: “בימים שיק”א עוד פעלה בגליל”) החליט ה”ברון הנדיב” לטעת עצי ברוש במושבות.

משלוח גדול של עצי ברוש הגיע מאלג’יר בדרך הים לחיפה. פקידי הברון קבלו את המשלוח והכינו לכל מושבה קבוצה מכובדת של עצים, ומשנותרו עוד קצת שתילים החליטו הפקידים לצרף  גם את כפר גלעדי ותל חי. (ישובי יק”א שהחלו מתאוששים ממאורעות תל חי.) לישובים הנהנים מהתרומה הנדיבה, ולהעניק גם להן שתילי ברוש.

כאשר הגיעה ההזמנה לכפר גלעדי, לבוא לקחת את שתילי הברוש, יצאו נחום הורביץ, אליעזר קרול, פנחס שניאורסון וגבעוני, רתמו את הסוסים לעגלות, ופניהם אל חיפה. יומיים ארכה הדרך וכאשר הגיעו לחיפה ראו קבוצות, קבוצות של שתילים וליד כל קבוצה שם המושבה אליהם מיועד המשלוח. להפתעתם, ליד שלט כפר גלעדי ראו קבוצה קטנה מאד של שתילים, אמרו בליבם:

יומיים נסענו הלוך ועוד דרך ארוכה לנו שיש לחזור, איך נשוב עם משלוח קטן שכזה?…. .

אחת ושתיים העמיסו על עגלתם עצים שנראו להם “נטושים” ומהרו לצאת לדרכם.

עוד הם מגיעים לחצר כפר גלעדי, הזדרזו ונטעו את העצים סביב הקיבוץ הצעיר ולאורך השביל המרכזי המוביל אל חצר ראשונים,  ואף הקפידו לנטוע ליד כל בית אבן  2 עצים.

כאשר גילו את הדבר איכרי זיכרון יעקב בעלי העצים ה”נטושים” הקימו קול צעקה ודרשו מחברי כפר גלעדי להחזיר להם את העצים, הדבר הובא לפני הברון אשר פסק:

” עצים הנטועים באדמת ארץ ישראל אין לעקור “,  והביא עבורם עצים אחרים.

בתחילת שנות העשרים החלו לנטוע שדרת ברושים שתחבר את בית הראשונים עם מתחם הילדים ובית הספר הראשון, וזו השדרה האמצעית. ממזרח וממערב נטעו שדרות נוספות שגם הן תחמו את מתחם בתי הילדים.

שדרות עצי הברוש נטועים עמוק בלב הקיבוץ, זקופים וצופים להר ולעמק וכאילו אומרים: חלמנו, האמנו ועשינו.

 

סליק הברושים

סיפור שסיפר לי עופר בן דוד:

לפני כל בית אבן בחצר העליונה נטעו שני עצי ברוש.

בשנת 1946 לקראת השבת השחורה היה חשש שהבריטים יחשפו את הסליקים בכפר גלעדי.

החליטו להשתמש בעצי הברוש הגבוהים הנטועים היום בצד המערבי של ח”א לצד גלריית הצילומים של יגאל אשוח.

לקחו נערים אשר טיפסו אל צמרות הברושים ובין ענפי הברוש קשרו את הנשקים והסתירו אותם. הבריטים הסתובבו והסתובבו במרכז הקיבוץ ,אבל לא הרימו עיניהם מעלה, וכך לא התגלו הנשקים.

                                                                                             סיפרה תורה שרייבר

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן