booked.net

י”א באדר ואנשי ביתר-מזיכרונות עמוס רחמן

י’א באדר וה”ביתרים“.
זה היה בי”א באדר 1943/44, אחרי הטכס בבית הקברות, יצאה השמועה במשק- “הביתרים באים”. מיד ירדו לבית הקברות כל מי שהיה יכול מהמוסך, מהמסגרייה, מסככת המכונות החקלאיות ומהנגרייה, כדי לחסום את הביתרים ולא לתת להם להיכנס לבית הקברות. אנחנו, הילדים רצנו כדי לראות מי הם הביתרים , עמדנו במרחק בטוח ( בערך במקום שכעת הפארק). הגיעה קבוצה של כחמישה עשר איש. החברים שלנו עמדו כחומה כדי לחסום להם את הכניסה לבית הקברות. הביתרים ניסו להתפרץ דרך החברים והתחילה קטטה. לנו הילדים זה היה מחזה פלאים – מבוגרים הולכים מכות. בתוך המהומה הזאת, סטפן (החשמלאי) הכה את המפקד שלהם עם פלייר על הראש, הוא נפל ארצה שותת דם. הקטטה מיד נפסקה. הפצוע הובא למרפאה במשק. (המרפאה הייתה בבית האבן הקרוב לחדר האוכל בית ראשונים הביתרים עמדו בקבוצה, מוקפים בחברי המשק ואיש לא ידע איך לנהוג. אז הגיעו משה אליוביץ’, אסושקין, ונחום הורביץ. משה אליוביץ’ אמר: “הם כעת אצלנו בבית אז הם אורחים שלנו !” הכניסו את כולם לחדר האוכל וכיבדו אותם בתה ולחם עם ריבה. גם אנחנו הילדים כבר העזנו להתקרב ונכנסנו. הפצוע הגיע חבוש לחדר האוכל – על הקיר הייתה תלויה תמונה של טרומפלדור ללא כובע. הוא פתאום הבחין בתמונה, עמד מולה, הצדיע ואמר ” יוסף סלח לי, לא הכרתיך.” נחום הורביץ אמר להם “עכשיו תסתלקו מפה ואל תחזרו”
התחבר אל האתר
דילוג לתוכן