הפינוי לחיפה

אפריל 1948, קרבות קשים בגבול ישראל.

בכפר גלעדי החלו בצורה נמרצת לבצר את היישוב, עמדות ובניית מקלטים.

ביוני 1948, החליט המטכ”ל לפנות את כל ילדיי יישובי אצבע הגליל. ועדה מטעם ועד הגוש אמורה הייתה להכין את מקומות הפינוי.

משה אגמי נסע לחיפה למצוא שיכון מתאים לילדי כפר גלעדי. החלו להכין שמיכות חורף, בגדי חורף, סוודרים והחלפות לבגדי קיץ. כל בית ילדים קיבל הנחיה לארוז את המקסימום האפשרי – נארזו ונשלחו כלי מיטה, רהיטים, מזרונים ומיטות.

על חיה גוט גורלי הוטל לרכז ולהכין את הכלים והפרודוקטים. לובה קרול הייתה ממונה על עזרה ראשונה ובלה קולר נשלחה כסנדלרית.

כפר גלעדי החליטה לפנות רק את הילדים ללא ההורים, נשים מניקות והרות.

הילדים עברו לחיפה – במלון בדרך הגפן. התקופה הייתה קשה לילדים וקשה להורים.

לאחר כארבעה חודשים הוחזרו הילדים הביתה בשמחה גדולה.