מים במתח גבוה

את המים לכפר גלעדי הביאו בהתחלה בעגלות ממעין הרואחינה. אחר כך, בנו בריכת מים מבטון במקום הגבוה ביותר במשק, ואת המים העבירו בצינור בגרביטציה ממעין שהיה במקום שכעת המחצבה. אך זה לא הספיק אז בנו בריכה מלוחות ברזל (קיבולת 90 מ”ק),הציבו משאבת מים המונעת על ידי מנוע המופעל בנפט ששאב מים מהאקוודוקט (תעלת המים שהובילה את המים ממעין הרואחינה לבריכה של גן הירק) מול המכוורת.

הבעיה הייתה שהיה צורך להניע את מנוע המשאבה כאשר חסרו מים, ולהפסיק אותו כאשר הבריכה הייתה עוברת על גדותיה. החליטו להפעיל את המשאבה על ידי מנוע חשמלי ואז אפשר יהיה להניע ולהשתיק מרחוק זאת אומרת מהמשק. הבעיה התעוררה כאשר חוטי החשמל לא עמדו בעומס. ארנסט (מהנדס החשמל) החליט שהוא יבנה שני “טרנספורמטורים” – שנאים, האחד שיעלה את המתח (מתח גבוה) והשני שיוריד את המתח לצורך המנוע של המשאבה. לשם בניית השנאים הביאו חוטי חשמל מיוחדים ובפחחייה מאיר בריל וזלמן אסושקין הכינו לוחיות מפח ברזל עבור בניית השנאים. ארנסט ליפף את החוטים ובנה את השנאים, והגיע הזמן להפעיל את המנוע אך כדי להבטיח שהמנוע יקבל מתח נכון היה צורך לבדוק את המתח של המנוע ולדווח לארנסט מה התוצאות, והוא בהתאם שינה ליפופים בשנאי אשר במכון החשמל. לצורך זה הקימו טלפון של צעקות – במרחק סביר עמדו החשמלאים ועוזריהם, והעבירו בצעקות מאחד לשני את התוצאות שברונו החשמלאי קיבל ליד המנוע ובהתאם, ארנסט שינה את הליפופים בשנאי. זה לקח כמה שעות אך בסוף זה עבד.