אביו של יצחק היה חסיד מחסידי צ’ורטקוב, למד את מקצוע האפייה, יצחק למד ב”חידר” אך, כאשר פרצה מלחמת העולם הראשונה ברחה המשפחה מביתה וכך החלו שנים רבות של נדודים וסבל.

יצחק הצטרף לתנועה ציונית “השומר הצעיר” היה פעיל וזכה להערכה רבה. פעילותו בתנועה נפסקה כאשר עזבה משפחתו את העיירה ועברה לעיירה בה הייתה התנגדות לפעילות ציונית ואף הוצע למשפחה לשבת עליו “שבעה”, אך יצחק לא ויתר והקים בעיירה סניף ה”שומר הצעיר”, בתוך כל הפעילות הנמרצת נפטר אביו ועול פרנסת המשפחה נפל עליו. הוא לקח על עצמו את ניהול המאפייה ואף נאלץ לדחות את מועד עלייתו ארצה. בשנת 1933 עלה ארצה והצטרף לקבוץ הכשרה בחדרה .

בשנת 1937 הצטרף לכפר גלעדי. עבד בבניין , ניהל את המאפייה, עבד במכוורת ובמשך עשרים שנה בלול, ואחר כך עבר לעבוד  בנגריה.

נישא ליפה ונולדו שלושת ילדיהם. במשך שנים ארוכות התמודדה המשפחה עם מחלתו של יהודה ז”ל הבן ואחר כך עם פטירתו. כשחלתה יפה טיפל בה במסירות רבה.

היה איש יודע ספר, הקדיש הרבה מזמנו ללימוד עצמי.

רכוב על אופניו, בבגדי עבודה כך ייזכר בינינו.

יהי זכרו ברוך!