איזנברג זלטה

תאריך לידה:

29/12/1910

מקום לידה:

פולין

שם האב:

פנחס

שם האם:

פרומה

שם בן / בת הזוג:

יעקב

שמות הילדים:

יואב, פנחס

תאריך נפילה / פטירה:

24/11/2011

מקום נפילה:

זלטה נולדה למשפחה מהמעמד הבינוני בעיר הוריה של זלטה עסקו במסחר עצים, נהגו לשכור מבעלי אחוזה פולנים יערות ולאחר מכן כרתו אותם כדי להפיק קורות וקרשים.
בצעירותה, תוך לימודיה בגימנסיה העברית הצטרפה לתנועת “החלוץ הצעיר” ושקעה בהווי התנועתי המופלא הייתה מדריכה בקן, כשהמטרה הגשמה חלוצית בארץ ישראל.
בשנת 1933יצאה להכשרה אשר נמשכה -5 שנים שם גם פגשה את יעקב שלימים יהיה בעלה.

רק ב-1938 הגיעה זלטה  באניית המעפילים ארצה והצטרפה לפלוגת הקיבוץ המאוחד גבעת מיכאל שבנס-ציונה. השמחה עם תחילת העבודה בפרדסי נס-ציונה הייתה כה רבה, שהשכיחה את חבלי הקליטה ואת ההסתגלות לעבודה המפרכת. יעקב וזלטה חיכו ליום בו ייהפכו לבוני משק קיבוצי עצמאי על אדמת המולדת (במזמן זה עבדו בשכירות עבור בעלי הפרדסים באזור, כאשר את פרנסתם תרמו לקומונה בה חיו) יום זה בא עם העלייה לאדמות דפנה שבגליל העליון שם הקימו יישוב של “חומה ומגדל” אמנם עשו זאת כמחסורי ניסיון, אבל עשו זאת עם אמונה רבה ובעבודת נמלים החלו בבניין המשק. עם בוא הבשורה על עלייה להתיישבות בגליל העליון היה יעקב בעבודת חוץ מטעם הפלוגה בסדום וזלטה עלתה בלעדיו. במשך שנים התמידה זלטה בעבודתה בגן הירק.
זלטה זכתה לראות את המשק מוקם ושם נולדו לה שני בניה, יואב ופנחס אשר גדלו והתפתחו יחד עם המשק לתפארת.

 תחילה גרו בצריף רעוע, בו 4 חדרים ובכל חדר משפחה אחת. לא היו כבישים או שבילים. במרכז דפנה היה מגדל שמירה ובתוכו היה מפעל לייצור מטאטאים אשר נמכרו לכל הישובים מסביב. פעם בחודש היה מגיע עיתון “השדה” אשר ממנו למדו איך לעשות חקלאות. מהצריף עברו זלטה ויעקב לצריף אחר, קרוב לנחל דן. המקום האחרון בו גרו היה צריף שוודי (עם שירותים משותפים) אשר נראה כארמון אל מול הצריפים הקודמים. גם בצריף זה גרו כמה משפחות.

בדפנה החליטו יעקב וזלטה להתחתן כדת וכדין, דבר שלא היה נהוג בקיבוץ. באסיפת חברים הוחלט לא לתת להם כסף לטבעת ולא לאפשר להם להתחתן בחתונה דתית. יעקב לקח חופש מדפנה וירד לסדום בכדי לעבוד במפעלי ים המלח. בכסף שהרוויח קנה טבעת זהב את חתונתם ערכו מחוץ לקיבוץ בחתונה יהודית כהלכתה.

בשנת 1952 החלו ויכוחים מפלגתיים במשקי הקיבוץ המאוחד  אשר פגעו בחיים החברתיים וגרמו לכך שהחיים המשותפים ברוב משקי התנועה הפכו לבלתי אפשריים. יעקב וזלטה שהיו אנשי מפא”י. יחד עם עוד  כ-10 משפחות עזבו את אדמת דפנה אותה הכשירו באהבה ובמסירות חלוצית ללא גבול ופנו  להכות שורשים מחדש ולהמשיך בחיי השיתוף. בכפר-גלעדי לא קל היה להתנתק מחיי יצירה ראשונית, שבה השקיעו את מיטב אונם.

ביתם הראשון של זלטה ויעקב בכפר-גלעדי הייתה דירת חדר באזור ליד המגרש כדורגל. הם גרו שם כ-5 שנים ואחרי כמה שנים בנו לדירות בבניין שירותים צמודים. אחר כך עברו לשיכון ג’.

בכפר גלעדי עבדה זלטה במחסן הבגדים ועסקה בתפירה. שנים ארוכות עבדה בצוות תופרות שכלל את צילה דונדה ואלה מדניקוב, יחסי עבודה שהתפתחו במשך השנים לקשרי חברות אמיצים בין המשפחות. משפחות אלו, וכן משפחותיהם של אברשה לביא, חברו לעבודה של בן זוגה יעקב, ובנימין זייגר, היוו את חוג החברים הקרוב של זלטה ויעקב. חוג חברים אחר היו המשפחות עמם עברו מדפנה לכפר גלעדי.

לימים, משהתערער מצבה הבריאותי זלטה עברה לעבוד במחסן הבגדים

 בערב פסח 28.3.1983 ,מיד לאחר הסדר, התקשר יעקב אל בניו בכדי לבשר על פטירתה.

זלטה נפטרה בידיו של יעקב לאחר התקף לב.

זלטה, הייתה אישה צנועה בהליכותיה, מסתגרת בד’ אמותיה. אך, דרכה החלוצית ודבקותה במשימותיה היו הם לה תעודת כבוד.

יהי זכרה ברוך!

                                                                                       כתב: טל איזנברג

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן