אלמוג יהודה

תאריך לידה:

20/05/1836

מקום לידה:

רוסיה

שם האב:

דוד

שם האם:

יוכבד

שם בן / בת הזוג:

חוה

שמות הילדים:

אילת, עציון, דני

תאריך נפילה / פטירה:

23/07/1972

מקום נפילה:

יהודה אלמוג נולד בליטא, בשם אברהם מצקביץ’. גויס לצבא האימפריה הרוסית וערק ממנו (ואז אימץ את שמו של בן דודו יהודה קופילביץ’). הצטרף לארגון “החלוץ” ברוסיה, ונרתם למשימות התנועה הציונית בהשפעת יוסף טרומפלדור. לאחר מלחמת העולם הראשונה יצא לאיסטנבול ופעל למען חבורות חלוצים, שנשארו שם ללא אמצעי קיום ודרך להגיע לארץ ישראל.

בשנת 1919 עלה יהודה לארץ ישראל, והשתתף בהקמת ההסתדרות הכללית ב-1920. יחד עם חבריו מן “החלוץ”, נפגש עם ישראל שוחט ראש ארגון “השומר“, ויחדיו ייסדו את “גדוד העבודה על שם יוסף טרומפלדור” בקיץ 1920. עמד בראש “פלוגת פתח-תקוה” של גדוד העבודה, אשר חבריה השתתפו בהקמת עין חרוד בעמק יזרעאל.

אלמוג היה מהפעילים הראשיים למען התיישבות גדוד העבודה בקרקעות הברון רוטשילד בחורן. בשנת 1922 הוא יצא עם חיים שטורמן וצבי נדב לסיור בחורן, והציע להקים יישוב בשיטה שלאחר שנים נודעה בשם: “חומה ומגדל“, והתבססה על החוק הקיים. לפי תכניתו יוקמו היישובים הראשונים על ידי כ-500 איש שיגיעו ברכבת עם כל הציוד הנדרש אל האתרים בו-זמנית, ויקימו בהם באופן מידי את שני היישובים. בשנת 1924 הוא יצא לאיראן להביא עולים שיסייעו ביישוב החורן; אך משימתו לא הושלמה בשנת 1928 בעת שחזר מאיראן, נפגש בדמשק עם צעירים ממועדון הנוער ברובע היהודי אשר דברו עברית רהוטה, הלהיב אותם ברעיון הציוני וסיפר להם על אדמות הברון רוטשילד בחורן. יהודה הציע לצעירים היהודים לעלות על הקרקע וליישב אותה בזכות העובדה שהם נתינים סורים. רעיון החלוציות קסם לצעירי הקהילה והתגבשה קבוצה להקמת תנועת החלוץ בדמשק בהדרכתו. יהודה הביא את דבר הקמת החלוץ בדמשק בפני מנהיגי היישוב בארץ, כדי שיארגנו את הכשרתם בקיבוץ לקראת עלייתם להתיישבות בחורן.

בשנות השלושים והארבעים יצא אלמוג מספר פעמים למסעות ארוכים במזרח אירופה, בשליחות “החלוץ” וגדוד העבודה. הוא נפגש, בין השאר, עם קהילות יהודים ועם נציגי קומונות חקלאיות.

תחילה היה ביתו בעין-חרוד, אך לאחר הפילוג ב-1923 עבר עם חבריו לתל יוסף. בעקבות הפילוג ל”ימין” ו”שמאל” בגדוד העבודה, והתפרקותו בשנים 19271929, הצטרף לחברי פלוגת גדוד העבודה בירושלים, שינה את שם משפחתו ל”אלמוג”, בהשראת הדרך שנסללה אז לאילת. הוא נישא לחוה,  והצטרף כחבר לקיבוץ כפר גלעדי. לבני הזוג נולדו שלושה ילדים: אילת, דן ועציון. אלמוג קרא לילדיו על שם אתרים בארץ ישראל מצפון ועד דרום, מדן ועד אילת; שמות הילדים מסמלים את החיים המגויסים למפעל ההתיישבות הציונית בארץ ישראל. לאחר פטירתו ב-1972 חקקו חברים על מצבתו את המילים: “יהודה אלמוג, החלוץ הנצחי”.

פועלו באזור ים המלח

לבקשתו של משה נובומייסקי מנהל חברת האשלג הבריטית בים המלח, יצא אלמוג בראש “הפלוגה המקובצת”, להשתתף בהקמת מפעל אשלג ,יהודה אלמוג התנדב להנהיג את הצעירים שהתגייסו לעבוד במפעל האשלג, ולהשתתף בהקמת ישוב חדש באזור המרוחק והמנותק. באותם ימים, לא הייתה דרך סלולה לסדום. ההגעה התבצעה בסירות אשר נעו מספר שעות מחופו הצפוני של ים המלח.

יהודה אלמוג מונה לראש המועצה הראשון בים המלח, כשנוסדה המועצה האזורית “תמר”. בשנת 1965 נאלץ לפרוש מתפקידו עקב חילוקי דעות עם חברי המועצה.‏[2]

במהלך השנים תרם אלמוג רבות לפיתוח אתרים היסטוריים וישובים בים המלח. בין היתר יזם הקמת מלונות, יישובים, כבישים ושיקום אתרים ארכאולוגיים והיסטוריים, כמו מצדה. בין יוזמותיו היו “אגודת מצדה”, מוזיאון בית היוצר בנווה זוהר והתחלת בנית “משכן לתרבויות ים המלח” במצדה.

 

 

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן