אסתי יובל

תאריך לידה:

31/08/1951

מקום לידה:

ישראל

שם האב:

שמאי

שם האם:

חייקה

שם בן / בת הזוג:

פיני

שמות הילדים:

איריס, אור, הדר

תאריך נפילה / פטירה:

12/06/2013

מקום נפילה:

אסתי נולדה ב- 31/8/1951, בבית החולים הסקוטי בטבריה, להוריה חייקה ושמאי גולדנברג,  שגרו באותה העת בעיר צפת. אביה היה שוטר ואמה עקרת בית.  עקב עבודת אביה כשוטר, עברה את ילדותה במספר מקומות. עד גיל 3 גדלה בצפת ולאחר מכן עברו לגור בכפר יחזקאל, שם נולד אחיה יוסי כשהייתה בת ארבע.

בכפר יחזקאל הייתה עד כיתה ב’. בגיל 8 עברה המשפחה להתגורר בחיפה.   כעבור שנה החליטו הוריה לרדת מהארץ ולעבור לסאו-פאולו שבברזיל, שם העבירה את צעירותה ולמדה בבית ספר יהודי הנקרא “חיים נחמן ביאליק”.  תקופה זו הייתה עבורה קשה, אך מאוד מעניינת. המשפחה הייתה מאוד מגובשת, מוקפת בחברים יהודיים ולא יהודיים ואסתי גדלה באווירה של שמחת חיים. בבית דיברו פורטוגזית, יידיש וקצת עברית.

בצעירותה הייתה פעילה בתנועת הנוער העובד והלומד  בסאו-פאולו.

בשנת 1970 חזרה המשפחה לארץ והשתקעה בגבעת המורה. אסתי הייתה כבר בגיל גיוס, ומאחר ולא ידעה טוב עברית, לא הסכימו לגייס אותה לצבא. אסתי התעקשה ונלחמה, ולבסוף התגייסה לגרעין נחל בשם “חניתה”. עברה טירונות במחנה שמונים, ולאחר מכן שירתה בהיאחזות קטורה שבערבה עם כל הגרעין. באחד מלילות השמירה, כשהעברית עוד לא שגורה בפיה, הקפיצה את כל הגיזרה כששמעה רחשים חשודים והודיעה בקשר שהיא רואה טנק, אך למעשה היה זה תן. כעבור ארבעה חודשים, נבחרה מטעם הגרעין לצאת לקורס מד”סיות בווינגיט. בסיום הקורס הצטרפה לגרעין שלה, אשר היה בכפר גלעדי. היא עבדה בפעוטון “שקמה” ונהנתה לעבוד עם הילדים.

באחד ממשחקי הכדורסל שנערך בקיבוץ, צדו עיניה שחקן לוחמני, גבה קומה עם רעמת שיער בלונדינית, שענה לשם פיני ומאז נקשרו חייהם.  חתונתם נקבעה לאוקטובר 1973, אבל בגלל מלחמת יום כיפור היא נדחתה, והתקיימה באולם הכדורסל ב- 28 למרץ 1974. את ביתם החליטו לבנות בכפר גלעדי והשאר היסטוריה, כמו שאבא אומר…  בשנת 1977 נולדה ביתם הבכורה איריס. בשנת 1981 נולד אור ובשנת 1986 נולדה הדר. לאסתי היה חשוב לגדל את הילדים באורח חיים טוב, להעניק בטחון, בריאות ואהבה. תמיד דאגה שלא יחסר כלום לילדים.

בסוף שנות ה-80, קיבלו אסתי ופיני החלטה להעביר את ההורים שלה לכפר גלעדי, עקב מצבם הבריאותי הקשה.   לאסתי היה מאוד חשוב לתמוך, לטפל ולדאוג לצרכיהם.  לצערה הרב, אביה לא הספיק להגיע ובשלבי המעבר נפטר ומאז אמה חיה בכפר גלעדי.  אסתי הקדישה את מיטב זמנה, במסירות אין קץ, לטיפול באמה.

אסתי הקדישה הרבה מזמנה לתחביביה הרבים: תכשיטנות, עבודות זכוכית, רקמה, ציור, ומצאה זמן גם לגידול חיות הבית שמאוד אהבה וטיפוח פני הבית והחוץ.

אסתי עברה קורס מטפלות ורוב שנותיה עבדה בבתי ילדים. לאחר מכן, עברה קורס ספרות, נכנסה לעבוד במספרה ופעלה להעבירה למקומה החדש “מכון האשליות”.

בשנים האחרונות התמודדה עם בעיות בריאות קשות, שלה ושל משפחתה, זכתה לרגעי אושר כשליוותה את אור לחופה וללידת שני נכדיה.

בחודשים האחרונים הורע מצבה ובעיות הבריאות החריפו.  היא נאלצה לעזוב את עבודתה, עד לאשפוזה האחרון בבית החולים.

חשבנו, קיווינו, התפללנו שהיא תצליח להתגבר כמו תמיד, אך לצערנו, המציאות הייתה חזקה מכל ואסתי לא עמדה בזה. חזרנו הביתה בלעדיה,  בלב כואב עם זעזוע עמוק ובהלם מוחלט.

יהי זכרה ברוך!

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן