הובר הלה

תאריך לידה:

19/01/1925

מקום לידה:

צ’כסלובקיה

שם האב:

יעקב

שם האם:

חוה

שם בן / בת הזוג:

עוזר

שמות הילדים:

יעקב, צביקה, מרים, יורם

תאריך נפילה / פטירה:

02/04/2009

מקום נפילה:

הלה הובר לבית איצקוביץ’ נולדה ב- 19.1.1925 בעיירה בוגדנטיסוט אשר בחבל קרפטו רוסיה בצ’כוסלובקיה.

הוריה, חוה ויעקב הביאו לעולם שישה ילדים והלה היא הצעירה שבהם.

  הם חיו באורח חיים דתי אדוק, אביה אסר על בני המשפחה לדבר בשפת הגויים ובבית דיברו יידיש.

אבי המשפחה היה חייט עצמאי וכך פרנס את בני ביתו.

אמה הייתה עקרת בית וכן עסקה בקיום מצוות הכנסת כלות לחופתן ועזרה בהכנות לבר מצווה.

בהיות הלה בת 10 מת אביה.

הלה סיימה 12 שנות לימוד, בשנה זו נפתחו הגבולות בין שתי המדינות וב- 1942 עברה הלה להונגריה, לבודפסט על מנת ללמוד את מקצוע הסיעוד בבית החולים היהודי.

אך הנסיבות לא אפשרו לה ללמוד והיא נאלצה לברוח מבית החולים.

הלה מצאה מסתור אצל משפחה יהודית שבביתם עשתה את כל עבודות הבית.

באחד הימים, יחד עם חברתה, נחטפה מהרחוב ע”י ז’נדרמנים הונגריים שאספו מהרחוב יהודים, כלאו אותם למשך לילה אחד במפעל ללבנים והצעידו אותם בדרך למצעד המוות לגבול גרמניה, מהלך שערך שבועיים של צעידה ארוכה.

בסוף חיכתה להם רכבת להובלת בקר והביאו אותם למחנה רזנברוק.

בזמן שהותה במחנה כשיצאה להביא לחם נפגשה עם נשים דוברות צ’כית ממחנה סמוך, כך נודע לה ששתי אחיותיה שוהות שם. מה עלה בגורל שאר בני המשפחה לא ידעה.

באחד מהמצעדים הארוכים לעבודה ובחזרה ראתה את אחותה בקבוצה אחרת והצליחה לחבור אליה למרות איומים של קצין אס. אס. שראה זאת ומשום מה השאיר אותן בחיים.

ימי חורף 1944 תוך כדי צעדות, עבודת כפייה ורעב, היא נכלאה ברפת עם עוד כמה נשים והתברר שהגרמנים נסוגו והשאירו אותן לנפשן.

יחד עם פרידה אחותה, הגיעו להונגריה לבודפשט, שם נפגשו עם אחיותיו של עוזר שאותו הכירה עוד לפני המלחמה.

בהיותה בהונגריה שמעה על גורל בני משפחתה. על אמה שנספתה באושוויץ, על אחיה בני שמת מסיבות שהיא לא ידעה מה הן, על נתן אחיה שנפצע והגרמנים חשבו שהוא מת וכך נשאר בין החיים, ועל שתי אחיות נוספות ששרדו את השואה. ב- 1945 נישאה הלה לעוזר, ובסוף אותה שנה יצאו את גרמניה לכיוון איטליה, לקראת עלייתם לארץ במסגרת קיבוץ “הפועל המזרחי”.

עוזר יצא מאיטליה מוקדם יותר. בדרכו לישראל עצרו אותו הבריטים והגלו אותו לקפריסין. הלה שהייתה בהריון עלתה מאוחר יותר, הגיעה לעתלית, קיבלה סרטיפיקט והופנתה לבית חולים בבת גלים.

לאחר שבועיים, במאי 1946 ילדה את יעקב. כאשר יעקב היה בן 10 חודשים הגיע עוזר לישראל. הם גרו בקרית חיים. עוזר עבד כנוטר בנשר ואחר-כך עבד בסולל בונה.

צביקה נולד כ- 5 שנים מאוחר יותר, ב- 1952, ובמסגרת המפעל “מהעיר לכפר עברו לכפר גלעדי

בכפר גלעדי נולדו להם עוד שני ילדים – מרים ויורם.

בתחילת דרכם בכפר גלעדי עבדה הלה במטבח של בית המרגוע. לאחר כשנתיים עברה לעבוד כמטפלת בבתי הילדים. לאחר לידתו של יורם עברה לעבוד במטבח שבקיבוץ והפכה לטבחית הראשית.

הלה עבדה במטבח כ- 28 שנים. עם פרישתה מהמטבח, כשיורם יורש את התפקיד, התנדבה הלה לעבוד כ- סבתא גן.

הכינה כל בוקר תה וקקאו לילדים, ארוחות בוקר ואפתה חלות לשבת. בתפקיד זה עבדה כ- 10 שנים. במהלך תקופה זו חלה עוזר והלה טיפלה בו בנאמנות ומסירות אין קץ עד יום מותו.

לאחר מות עוזר, חלתה גם היא ונאלצה לעבור להתגורר ב”בית סביון”.

סבתא הלה הייתה אישה האהובה על כל מכריה. אישה טובת לב, סבתא מסורה ואימא חמה. טבחית מעולה וחברי המשק עדיין זוכרים כמה ממטעמיה.

סבתא הלה וסבא עוזר הקימו בית לתפארת בכפר גלעדי, והעמידו צאצאים, נכדים ונינים.

על אף הטרגדיות שהיו במשפחה, עם מותו של אלון ז”ל נכדם הבכור, ופציעתו הקשה של צביקה, תמיד שמרה על מזג טוב ואופטימיות. אף פעם לא התלוננה, לא על קושי ולא על כאב – עד יומה האחרון.

נפרדים אנו מימך סבתא הלה, אשר עברת כל כך הרבה קשיים בחייך ועל אף הכל – תמיד, תמיד היה חיוך על פניך ומילה טובה בפיך.

אוהבים אותך מאוד: הילדים, הנכדים והנינים.

נזכור אותך תמיד.

                                                      יהי זכרך ברוך!

 

           

התחבר אל האתר
דילוג לתוכן