מלמוד יוסף

תאריך לידה:

11/11/1901

מקום לידה:

אוקריאנה

שם האב:

אברהם

שם האם:

פרומה

שם בן / בת הזוג:

חדוה/ בת עמי

שמות הילדים:

שי, עומר

תאריך נפילה / פטירה:

11/11/1993

מקום נפילה:

נולד באודסה כילד ששי להוריו. אמו שחששה מנטיות לקומוניזם של שתי בנותיה הבוגרות בעקבות מהפיכת 1905 שלחה אותן בשנת 1907 ארצה  ועד שנת 1911 עלתה כל המשפחה פרט לסבא, שנשאר ושלח כסף ארצה ובפרוץ מלחמת העולם הראשונה עלה גם הוא, בתחילה התגוררה המשפחה בשכונה הגרמנית בחיפה ואבא למד בבית ספר עזרא לאחר מכן רכשה הסבתא חלקת אדמה במרחביה (המושב) ואבא עבר ללמוד בגימנסיה העברית בירושלים, כשהתקרבו לעיר הקרבות בין התורכים לאנגלים הופסקו הלימודים וכל התלמידים נשלחו הביתה. אבא מספר איך הם אירחו את יהודי תל אביב שגורשו ע”י התורכים צפונה ביניהם את הלפרין הידוע שקבור במחניים. אחרי כיבוש הארץ ע”י האנגלים חזר אבא ללימודים אך, שובץ לכיתת הגיל שבה הפסיק ללמוד כשהוא מבוגר בשנתיים, כעבור זמן קצר החליט להפסיק את לימודיו חזר לעמק יזרעאל והצטרף לארגון ה”שומר” עם קבוצת חברים שנקראו “צעירי השומר”. לאחר פירוק הארגון הצטרף ל”גדוד העבודה”, היה בין העולים הראשונים לאדמת עין חרוד ונשאר לתקופת מה בתל יוסף. בסוף שנות העשרים הקים עם חבריו מ”צעירי השומר” חברה לקידוחי מים שעבדה בכל הארץ בשנת 1925 היה בין מאבטחי טקס חנוכת האוניברסיטה העברית בירושלים, ב1929יצא לטיול באירופה ובין השאר הגיע לפולין במסווה של נציג ארגון ה”פועל” כמדריך להגנה עצמית לקבוצות ההכשרה שם.

בשנת 1930 חזר ארצה וכשיצא מהנמל פגש את מניה שוחט ברחוב וזו שכנעה אותו לבוא לכפר גלעדי (זה היה אחרי הפילוג ב”פועלי ציון”) לארגן את הזריעה בפלחה, לאחר עונת הזריעה יצא לתקופה בה היה עליו לסגור חובות ולאחר מכן ב-1933 חזר לכפר גלעדי, כאן התחתן עם אמי שנשלחה מקיבוץ נען להכשרה כרפתנית, עבד בפלחה, הדריך חברות נוער בתל חי ועלה כמדריך של הקבוצה שייסדה את מנרה. כן יצא כמדריך של המחזור הראשון של הנח”ל במחנה שמונים.

בשנת -1943 שנתיים לאחר פטירת אמי מסרטן נשא לאישה את בת עמי ונולד אחי עומר.

 עבד במשק בית הספר יצא לאילת לשנתיים עם בת עמי ועומר (אני הייתי בצבא) כשהיא מקימה שם את בית הספר והוא עוסק בניסיונות של משרד החקלאות. כשחזרו נפטרה בת עמי גם היא מסרטן. שימש כמזכיר ולאחר סיום תפקידו עבד כשנתיים בחברת חצבני-דן ואז גייס אותו יעקב אשכולי כרכז התרבות של המועצה, וכשהחלו הדיבורים על הקמת מרכז לאמנויות התעקש שהמרכז יוקם בחצר תל חי וזה היה הבסיס למכללת תל חי, לאחר הקמת “בית השומר” הקים את ארכיון ה”שומר” ולאחר מכן את ארכיון כפר גלעדי בו עבד כמעט עד יומו האחרון.

 בשנותיו האחרונות נדבק בחיידק האמנות. התחיל בקרמיקה והמשיך בפיסול בעץ וביטון כישרונו לכתיבה בחרוזים הביאו לכתיבת שירים בנושאים שונים בחיי היום- יום, לשותפות פעולה בכתיבת ההגדה ההיתולית, במשך שנים רבות ערך את “על הגבעה” וגם שימש כרכז תרבות בכפר גלעדי.

יהי זכרו ברוך!

                       כתב: שי מלמוד


התחבר אל האתר
דילוג לתוכן