התייתמה בגיל צעיר, אמה נפטרה כשזינה הייתה בת חמש ואביה נפטר כשהייתה בת -10.

למעשה מי שגידלה אותה הייתה אחותה הבכורה,

והיא זו שדחפה אותה להצטרף להכשרה.

בשנת 1935 עלתה לארץ והגיעה היישר לכפר גלעדי.

בשנת 1937 נישאה למאירק’ה ונולדו להם שלושת הבנות.

שנים רבות עבדה כמטפלת בבתי ילדים ואחר כך במטבח.

לימים עברה לעבוד במחסן בגדים והפליאה בזיכרונה כאשר ידעה בעל-פה את כל מספרי הבגדים של כל חברי הקיבוץ.

כשבריאותה התרופפה עברה לגור בסביון ושם חייה עד יומה האחרון.

יהי זיכרה ברוך!