יפה נולדה בעיר גרודנו – ליטא, להוריה צירל ומרדכי קוניאק.
אביה היה מורה בבית הספר המקומי.
בהיותה בת שנתיים וחצי, נפטרה אמה.
ללא ידיעת משפחתה ובניגוד לרצונם יצאה בשנת 1929, להכשרה בלטבייה, שם עבדה במפעל קטן לתעשיית קרטונים ובחקלאות.
כעבור מספר חודשים עברה לבית ספר חקלאי להכשרת חלוצים ושם פגשה לראשונה את יענקל’ה טרויב (אשכולי).
בשנת 1930, בהיותה בת 20 יצאה בדרכה ארצה על אוניית התיירים “אדריה”, והצטרפה ל”קיבוץ טבריה”, עבדה בקק”ל בעבודות ייעור אך, בשל מחסור במקומות עבודה בטבריה עברה להתגורר בקיבוץ אפיקים ועבדה כמבשלת.
בסוף שנת 1930 נשלחה למשק הפועלות בעפולה להכשרה בלול.
כעבור שנה נשלחה יפה עם כמה חברים לעבודות חוץ בבני ברק, שם שימשה כגזברית ואקונומית, ועם הזמן הקימו שלוחה של “קיבוץ טבריה” ברמת גן.
בשנת התאחד קיבוץ טבריה עם קיבוץ כפר גלעדי.
יענקל’ה ויפה נישאו ונולד בנם הבכור – גיורא.
יפה נשלחה לקורס בישול, ובשנת 1942, כאשר הקימו את בית המרגוע, השתלבה מיד בעבודה שם כאקונומית.
בשנת 1948, שנה לאחר יציאתו של יענקל’ה לשליחות באירופה מטעם המוסד לעליה ב’, הצטרפה אליו יפה עם שני בניה.
בשנת 1952 יצאו יפה ויענקל’ה לשליחות נוספת מטעם איחוד הקבוצות והקיבוצים. הפעם הצטרפו אליהם אורי ואורנה. גיורא שכבר היה חייל נשאר בארץ.
ביתם הפך למרכז של הישראלים הבאים לפריז,
עם חזרתם ארצה, חזרה יפה לעבודתה כאקונומית בבית המרגוע.
בשנת 1978 זכתה יפה בתעודת “עובדת מצטיינת” בענף המלונאות בישראל, מטעם משרד התיירות.
עד גיל 86 המשיכה בעבודתה במלון בהתמדה ומסירות שאפיינו אותה לאורך כל שנות חייה.
הייתה ותישאר לעד כמודל לחוזק, נחישות, חריצות, התמדה, מסירות ונתינה.
