נחום הורביץ נולד  בקישינב, שבחבל בסרביה, בילדותו זכה נחום לחינוך יהודי מסורתי.
 בהיותו בן 10,  היה עד לשני ימי הפרעות, שבהם טבחו תושבי העיר הנוצרים ביהודים המקומיים והרגו 49 מהם. ועם זאת ראה נחום באותם ימים גם התארגנות להגנה עצמית של היהודים.
בשנת 1904 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל, בארץ עבד אבי המשפחה, אהרון הורביץ בחקלאות אצל איכרי מושבות יהודה, כשבעונת קטיף התפוזים עזרו לידו בניו אליעזר ונחום.
בשנת 1908 מתה אם המשפחה, חסיה. אהרון הורביץ סידר את ילדיו, אליעזר, נחום, טובה וטוביה בבתי יתומים ויצא להדריך במושבות חברת יק”א בארגנטינה. אליעזר ונחום סודרו בבית היתומים “קריית ספר”, ששכן בתחילה בשפיה ועבר משם לבן-שמן. לאחר שהייה קצרה בבית היתומים, החל נחום לעסוק בעבודות עונתיות במושבות. בהיותו בן 17 פגש את מי שהיתה לאשתו – יהודית  ואת ישראל שוחט, שהביאו לאגודת ה”שומר”
נחום הורביץ שמר המושבות היהודיות  
לאחר הכיבוש הבריטי של ארץ-ישראל החל נחום לשרת במסגרת המשטרה הרוכבת בהגנה על היישובים היהודים.
ערב מאורעות תל-חי נשלחו נחום וכמה מחברי השומר לבדוק את מצב היישובים בגליל העליון. בקרבת תל-חי נורה עליהם מטח יריות ונחום נפצע. לאחר שתי שנות שרות במשטרה עזב נחום והצטרף למחדשים את היישוב בכפר-גלעדי, שנעזב בשנת 1920 במהלך מאורעות תל-חי.
בכפר גלעדי מילא נחום שורה של תפקידים משקיים וציבוריים.
בשנות החמישים של המאה העשרים שיקם נחום את חצר תל-חי והפך אותה למוזיאון. ליד חצר תל-חי הוא הקים אכסניית נוער וקידם את התיירות בגליל.
בתחילת שנות השישים הקים נחום את בית השומר בכפר-גלעדי – מוזיאון לתולדות השומר בארץ.
נקבר בחלקת אנשי השומר בבית הקברות בתל-חי. –

יהי זכרו ברוך!