הגבעה שלנו – אורי אמיר
לחיות בקבוץ, פירושו, לפחות תואר ראשון באנטרופולוגיה. בעוד שבעיר, אתה לא יודע לחבר בין ההולכים מולך ברחוב, הרי בקבוץ אתה יודע לחבר ולסווג אותם לתאים ומחתרות,clubim ומשפחות, שבטים ומסדרים. יש, למשל, “מסדר הולכי המערכת”. יש מביניהם כאלה שאוהבים את הזריחה ואחרים דווקא את השקיעה. יש כאלה ההולכים רק בחושך וכאילו אומרים: “אחרי עשרות שנות סבל, […]
שורשיו של העץ הנטוי
שורשיו של הברוש הנטוי באלג’יר. בשנות ה-20 החליט ה”ברון הנדיב” לנטוע עצים במושבותיו, העביר כמות גדולה של עצים מאלג’יר לצרפת ומשם בדרך הים לא”י. כאן הכינו הפקידים לכל ישוב כמות מסוימת של עצים והודיעו להם לבוא לקחתם. שמעו על כך אנשי כפר גלעדי והגיעו אף הם לנמל. כמות העצים שקיבלו לא סיפקה את רצונם,לכן העמיסו […]
גן הירק בשנת בצורת – מרים לויטן
חברים מספרים לילדים ילדים חביבים! ברצוני לספר לכם מעשה שהיה. המעשה היה עוד לפני שתמר נולדה. הייתה שנת בצורת, ירדו מעט גשמים. השדות היו צהובים ו עצובים. מרעה לא היה לצאן. חליל רועה נדם בשדה. אבל ילדים, לא רק בשדה הייתה שנת בצורת גם בגן הירק. ובודאי תשאלו איך הייתה בגן בצורת, כי הרי יש לנו […]
הפרות שלנו – ישרוליק לוין
הנכנס לרפת- אדם שאינו יודע- רואה לפניו שורות של פרות, בהמות מקרינות קרניים,אחת דומה לרעותה כשתי טיפות מים: שחורות, שחורות לבנות, מהן שקטות, מהן גועות.- מאכילים אותן, חולבים אותן ומוציאים אותן החוצה לשתות. וחושבים האנשים- בהמות הן הפרות ככל הבהמות – אין להן שכל, אין להן רגש, הן רק יודעות לאכול ולתת חלב. ואילו אנו […]
לשי ואילת – יוסקה מלמוד
שי ואיילת (אפשר לשיר לפי המנגינה של “יוחנן וגבריאל יצאו לאפונים”) יוסקה מלמוד שי אמר לאילת, בואי ונרחיק נדד, בחולתא יש לך דודה לי דודה ודוד בסירה נפליגה שוט מלוא הסל נדוג שבוט מלא הסל נדוג שבוט. ומגומא שם נקלע בשביל הגן מחצלת הפתעה מה נעימה הס, סגרי הדלת { לחולתא דג } וגומא {למולדת} […]
מכתב הוקרה – אשר בלומברגר
ערב יום הזיכרון לשואה ברצוני להביע את תודתי לחברי המשק על כך שנתנו לנו ילדים שורדי השואה בית, שהפסדנו לפני שנים רבות. אמנם מאז עברו 65 שנים והיה מקום להודות לפני זמן רב, אבל יותר טוב מאוחר מבכלל לא. בשלהי שנת 1946 הגיעו למשק כ-15 ילדים בני 10-12 יתומים לאחר שנות סבל שעברו בשואה ולאחר תלאות רבות שעברו בדרך ההעפלה כולל מעצר במחנה עתלית. […]
בין גבולות – חיים חפר
חיים חפר שהה עם כתה מהפלמ”ח בכפר גלעדי ומכאן היו יוצאים לפעולת הבאת העולים את השיר כתב בעקבות פעולות אלו. בין גבולות מילים: חיים חפרלחן: וסילי איבנוביץ’ אגפקין שנת כתיבה: 1944-1945 בֵּין גְּבוּלוֹת, בֵּין הָרִים, לְלֹא דֶּרֶךְ,בְּלֵילוֹת חֲשׂוּכֵי כּוֹכָבִים –שַׁיָּרוֹת שֶׁל אַחִים, בְּלִי הֶרֶף,לַמּוֹלֶדֶת אָנוּ מְלַוִּים. לָעוֹלָל וְלָרַךְ –שְׁעָרִים פֹּה נִפְתַּח.לַמָּךְ וְלַזָּקֵן –אָנוּ פֹּה חוֹמַת מָגֵן! אִם הַשַּׁעַר סָגוּר, אֵין פּוֹתֵחַ –אֶת הַשַּׁעַר נִשְׁבֹּר וְנִתֹּץ.כָּל חוֹמָה בְּצוּרָה נְנַגֵּחַ,וְכָל […]
חיים חפר – מתוך ספרו “בלילות חשוכי כוכבים”
סיפורו של חיים חפר/ על אירוע 4.12.1945 מתוך ספרו של חיים גופר “בלילות חשוכי כוכבים” עמ’ 138-144 הביאה: תורה שרייבר “כל העניין היה שזו הייתה פשוט שיירה איומה ונוראה. לא גדולה במיוחד 24 איש. אמרו לנו שתבוא שיירה של מבוגרים וילדים. באו 4 מבוגרים וכל היתר ילדים ונשים. הסיפור התחיל כשליווינו את עקיבא פינשטיין לכיוון ההוא והלכנו לקבל שיירה באותה ההזדמנות. […]
מאיר בריל – מבריח מעפילים
יליד שנת 1909 נפטר בשנת 1975 ערירי. חבר תנועת הנוער נצ”ח מלטביה, עלה לארץ בסוף שנות העשרים של המאה שעברה והתיישב בקיבוץ טבריה, שם עסק בעבודת “הספנות” – מובילי הזיפזיף בין טבריה לעין גב. בשנת 1932 עם איחוד “קיבוץ טבריה” עם כפר גלעדי הצטרף לכפר גלעדי ועסק בעבודות טכניות שונות לרבות במסגרייה, אבל עיקר עיסוקו […]
העולה העיוור
מעפילים דרך הסלע הגדול- סיפורה של מרים בת אברהם לויטין השנה שנת 1947 מרים לויטין ויוסקה מלמוד בדרכם מגן הירק לארוחת הבוקר בחדר האוכל, כאשר הם שומעים מכיוון הסלע הגדול שירה שקטה. יוסקה צועק: ” מי אתה? תרד! ” והאיש ענה בקול חלוש: ” איך אוכל לרדת ואני אינני רואה?” מספרת מרים, הלכנו והבאנו את […]
